ביבי והדלק

אז ביבי החליט להוריד את המס על הדלק, לשבוע. וכמובן שהוא הודיע על זה בתזמון מושלם של שתי דקות לשמונה כדי שישמעו על זה בכל מהדורות החדשות. זה מהלך פופליסטי שמתאים לחבר כנסת זוטר ולא לראש ממשלת ישראל. לא היה עדיף להוריד באופן קבוע את המס (שמהווה את אותו אחוז של עלות במחיר הדלק) ולדאוג לאזרחים לטווח ארוך במקום לסגור פירצה קטנה שתיפתח שוב בחודש הבא?
אבל ככה זה עם ביבי עובר ממהלך פופוליסטי אחד למישנהו במקום להתוות מדיניות כי הרי ברור שעוד יומיים תהיה בעיה אחרת וכולם ישכחו ממחיר הדלק.

הימים האחרונים

1. "יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, ח"כ כרמל שאמה, החליט שלא להעביר לאישור הכנסת את החלטת עיריית ת"א לאפשר תחבורה ציבורית בשבת."

ושוב פוגעים בחלשים ומתקפלים מול החרדים. מדובר פה על תל אביב, עיר שגם ככה תוססת ופעילה 24/7, כשגם בשבתות יש בה תנועה רבה של כלי רכב ומוניות. לא ביקשנו אוטובוס כל שלוש דקות במלצ'ט, בשלונסקי או ברחוב יהודה הימית, כי ברור שגם לאזרחים מותר להינות מהשבת, אם זאת יש לאפשר תחבורה ציבורית בצירים המרכזיים לטובת תושבי תל אביב ואורחיה שרוצים להינות ממנה בשבת מבלי שיהיה רכב בבעלותם. רוב תושבי תל אביב מעוניינים בכך ועצם העובדה שהמפלגות החרדיות מצליחות למנוע דבר כזה מראה עד כמה השיטה שלנו מפגרת. אף אחד לא ביקש אוטובוסים בשבת במאה שערים או נחלאות, בטבריה, בנתניה, בצפת וגם לא בבני ברק, ביקשנו תחבורה ציבורית בתל אביב, זו בקשה יותר מהוגנת אז אנא מר שאמה-הכהן תזכור את מי אתה משרת בכנסת ומי יכול לדאוג שלא תהיה בכנסת.

2. "הח"כים רוצים פטור מ"המלשינון" על עברייני תנועה"

חברי כנסת ישראל שכחו שהם לא מורמים מעם, הם מייצגים את העם, התפקיד שלהם זה לדאוג לי ולך ולא (רק) תחת שלהם. הם העלו טיעונים שמחזיקים כקליפת השום על פגיעה בחסינותם ובכך שאנשים יידעו איפה הם נמצאים, הלוא זה שטויות אם זוכרים שכל ח"כ מודיע חודשיים מראש איפה הוא מופיע ועם מי הוא מצטלם. נתקו את עצמכם מכורסאות עור הצבי (ואני יודע שזה קשה לכם) והוו דוגמה ל"אזרחים הפשוטים" ולך הקורא, שלח עוד היום מכתב לראשי הסיעות והבא את דאגתך. אני כבר עשיתי זאת.

3. וגם משהו חיובי: "לראשונה" עולה מאתיופיה תשמש כשגרירת ישראל"

אחרי ששבוע שעבר התיר המשרד שאישה תשרת כסגנית שגריר תחת בעלה אישר היום השר את מינוייה של שגרירת ישראל הבאה לאתיופיה.

בימים שבהם בקריית גת ובקריית מלאכי מסרבים למכור דירות ליוצאי אתיופיה, כשבנתניה ובפתח תקווה יש עדיין מתי ספר שמיועדים רק לאתיופים ושדם שנלקח מהם עדיין לא משמש לתרומת דם ע"י מד"א טוב לשמוע שלפחות במקום אחד מקבלים את שונה.

שלום עושים עם אויבים

אמרו כבר חכמים ממני ששלום עושים עם אויבים, הרי עם חברים אין מה לעשות שלום. אבל גם לאויבים צריכה להיות כוונה ורצון להתפשר ולשלום.
ב"ועידה להגנה על ירושלים" אמר אבו מאזן שירושלים היא ערבית ותמיד תהייה ערבית וזאת תוך התעלמות מוחלטת מהעבר היהודי ואף הנוצרי שלה. אבו מאזן שוכח שבמדינת ישראל יש חופש דת (הרי בלעדיו לא היו יכולים המוסלמים להתפלל בהר הבית), הוא שוכח שישראל כבשה את ירושלים אחרי שהוקם אש"ף שחרט על דיגלו את השמדת ישראל והוא גם שוכח שהווקף הוא זה שמנהל את הר הבית (לצערנו, ונחשפנו בשבועות האחרונים לעוולות שהוא מבצע שם) הנאום הזה הוא חלק מההסתה הפלסטינית כלפי ישראל שלעולם לא הפסיקה, למרות שסעיף הפסקת ההסתה הופיע בכל הסכם שנחתם בין שני הצדדים. כשבספרי הלימוד קוראים לישראל פלסטין, שמלמדים בני ארבע להחזיק רובה ולכוון אותו על חייל ישראלי, כשבסמלי הארגונים הפלסטיניים מופיעה מפת מדינת ישראל ושבכירי הרשות קוראים להרג וחטיפת ישראלים זו הסתה ומחיקת הלגיטימציה של מדינת ישראל וזה מה שאויבים שרוצים שלום צריכים להפסיק אותו.
ישראל מחפשת את השלום (לא בהכרח שגם ממשלת ביבי) אבל הוא כל פעם בורח ברגע האחרון, הסכמי אוסלו היו התחלה אבל הם לא באמת החזיקו, כי שני הצדדים לא רצו בהם.
לא נועדנו לשלוט על עם אחר ורובנו גם לא רוצים אבל העם ההוא צריך להבין שאם הוא רוצה להיפרד מהכיבוש הוא צריך להוכיח לנו שהוא יכול לחיות פה איתנו בשלום ובהרמוניה, למנוע פיגועים, להפסיק את ההסתה ומשחקי הילדים (אבו מאזן גם הכריז שלא יהיה מו"מ עד שישראל תקפיא את הבנייה בהתנחלויות, אז בשביל מה יש מו"מ אם הכל מוסכם מלכתחילה).
מו"מ צריך להתבסס על אמון בסיסי, דבר שכרגע לא קיים במערכת היחסים העכורה בין הצדדים והניסיון של האו"מ והקוורטט להושיב את "הילדים" בכוח לא עובד בעיקר כי כל צד לא סומך על הצד השני ועל המתווכים (הפלסטינים לא סומכים על האמריקנים וישראל לא סומכת על האו"מ ואירופה).
במהלך השנים היו הרבה יוזמות שלום, חלקם נפלו בגלל רב המרצחים ערפאת, חלקם בגלל אנשים ישראלים אבל השורה התחתונה היא שהשיחות כל הזמן נתקעות, יש כל כך הרבה יוזמות אישיות או ציבוריות להסכם השלום, רוב הנקודות הגדולות (שטחים, ביטחון, אפילו ויתור ישראלי על שכונות ערביות במזרח ירושלים) כבר מסוכמות, צריך רק את המנהיגים, משני הצדדים, שיבואו ויאמרו אנחנו רוצים לפתור את הבעיה הזאת השאלה מתי מנהיגים כאלה יגיעו לשני הצדדים וכמה הרוגים עוד נצטרך לסבול בדרך.

ביבי והיחס לפרשת נתן אשל

ההחלטה לחשוף מעשה שהוא לא אתי או שהוא לא כחלק מנורמת היום יום במקום עבודה היא לא החלטה קלה.
כאשר מחליטים שלושה אנשים בוגרים שהעמדה שלהם בלשכת רה"מ (או בכל משרד אחר) היא עמדה מאוד מרכזית ואחראית, יש להניח שהם לא עשו זאת כלאחר יד ובקלות וכי הם חשבו על כך רבות.
במשך כל זמן הפרשה, לא נשמעה מביבי אפילו מילה אחת של תמיכה בר' אלא רק מילות תמיכה בראש הסגל שלו שנחשד במעשים בלתי הולמים. המסר שביבי משדר בזה הוא לא רק הסכמה שבשתיקה למעשים דומים בשירות הציבורי, כי הרי אם ראש הסגל של רה"מ יוצא מזה בלי אישום פלילי או משפט הרי שגם אנשים אחרים יצאו בכזאת קלות.
ביבי משדר גם חוסר תמיכה ב"מלשינים", חושפי הפרשה שחשו שדברים כאלה לא יכולים להתרחש ואסור שיתרחשו בשירות הציבורי בפרט ובכל משרד בישראל בכלל. חוסר התמיכה של ביבי גרם היום גם להתפטרות ראש מערך ההסברה הלאומי, יועז הנדל (דבר שהמזכ"צ של ראש הממשלה לא יכול לעשות למשל).
אני מרגיש בושה, בושה שכך מתנהלת הלשכה החשובה במדינה, שכך מתנהג ראש הממשלה רק כי מעורב בעניין יועץ בכיר ואיש סודו, בושה שזה המסר שמקבלת אחותי הקטנה על הצורה בה מתנהגת נציבות שירות המדינה.
אני מאמין שככל שהאדם המעורב נמצא בעמדה יותר בכירה, כך הטיפול בו צריך להיות יותר נוקשה והעונש שלו צריך להיות חמור, למען יראו ויראו. בדיוק כמו שלדעתי משה קצב היה צריך לקבל 10 שנים בכלא וכל סאגת המדים לא ומעיל כן שלו לא הייתה צריכה לעלות בכלל, מי שלא יודע להתאים את עצמו לנורמה של המדינה, של השירות, שימשיך לשבת בתוך התא שלו ולא לקבל אורחים.  

ההבדל בין עובדי הקבלן לעובדי הרכבת

יו"ר ועד עובדי הרכבת שאלה היום בכנסת למה הם לא מקבלים את אותה אמפטיה כמו עובדי הקבלן. בוא נחשוב רגע, אולי בגלל שעובדי הקבלן הם העובדים הכי מדוכאים והכי חלשים שיש במשק בעוד שעובדי הרכבת יושבים על עורק תחבורה עיקרי של המדינה ותופסים מדינה שלמה בביצים כל פעם שבא להם. אז תפסיקי להתבכיין חתיכת סמרטוטה פורעת חוק ופורקת עול ותתחילי לכבד החלטות של בית משפט במקום להוציא את כל העובדים שלך לנופש בנהריה בזמן שביתה על חשבון משלמי הכרטיסים והמיסים.

שביתת הרכבת

ועד העובדים של רכבת ישראל פתח בשביתה החל משני בערב ועד הודעה חדשה וזה אחרי שהרכבת הושבתה בימים האחרונים בעקבות השביתה הכללית במשק.

בחודשים האחרונים ועד הרכבת מחפש עוד ועוד סיבות להשבית את הרכבת, הוא רק לא מבין שכל פעם שהוא עושה את זה על גב האזרח הוא לא רק פוגע באזרח שמסתמך על שירותי הרכבת, הוא גם פוגע בעצמו ובעובדים. אם מצבה של הרכבת ימשיך להיות כמו שהוא היום, קרי שביתות חוזרות ונשנות, עיכובים, סכסוכים וכד'... ירד מספר הנוסעים שייסעו ברכבת וההנהלה תצטרך בסופו של דבר לפטר עובדים בשל אילוצים כלכליים.

הרכבת לא שייכת לעובדים, היא שייכת למדינה ולאזרחיה ולא יכול להיות מצב שבו הועד ישבית את עבודת הרכבת כל שני וחמישי בגלל סכסוכים פנימיים.

אולי בכלל מה שצריך לעשות הוא לפרק את רכבת ישראל  במתכונתה הנוכחית (ואני לא חסיד של הפרטות ופיצולים) ולהקם אותה מחדש תוך סינון טוב יותר של עובדים וקשרים משפחתיים, כי המצב כפי שהוא היום הוא מתחת לכל ביקורת ולא יכול להימשך. הגיע הזמן ששר התחבורה יחליט החלטה אמיצה ויעשה סדר ברכבת ישראל.

הגיע הזמן לפרק את החברה, לדאוג לתחזוקה ארוכת טווח של הקרונות, לבדוק את המינויים הפוליטים והמשפחתיים בחברה, להסדיר את תפקודו של הועד ואת תפקוד ההנהלה. לא ייתכן שגוף כה חשוב וחיוני לביטחון והכלכלה יתנהל כמו מרכז הליכוד.

רכבת ישראל במתכונתה הנוכחית לא מתפקדת כראוי, הגיע הזמן שהיא תתקדם למאה העשרים והאחת ותהפוך לחברת רכבות מודרנית ויעיה שתיתן את השירות שמגיע לאזרחים.
בינתיים, הוצא צו מניעה לשביתה אבל העובדים  זורקים עליו ז*ן כי הרי הם עובדי הרכבת ואם הם לא רוצים הרכבת לא תחזור לעבוד. הגיע הזמן להראות לעובדים מה קורה שלא מכבדים את בית המשפט והחוק, הגיע הזמן לכמה מעצרים וקנסות כדי שהעובדים יזכרו שהם עובדי מדינה ולמי הרכבת באמת שייכת. הגיע הזמן לפעול.

מחשבות על השביתה

כמעט כל השביתות הכלליות במשק בשנים האחרונות נסובו סביב תנאי העסקה של העובדים המאורגנים, מטרה חשובה אין ספק, אבל השביתה הזאת (שבינתיים הספיקה להיגמר) שמעלה על נס את העובדים השקופים, הבלתי נראים לפעמים, אלו שבסופו של דבר עושים את העבודה שאף אחד לא רוצה לעשות, היא אחת השביתות היותר מוצדקות שהיו פה.

סוף סוף נזכרה ההסתדרות להגן גם על האנשים שלא מאוגדים באופן מסודר (כי אחרת הרי הם יפוטרו), אלה שהיד שלהם לא נמצאת תמיד על השאלטר או על דוושת הגז של הרכבת.

סירובו של האוצר לקלוט את העובדים הפשוטים האלה שלפעמים עובדים שנים על גבי שנים באותו משרד או מוסד ממשלתי הוא הרבה יותר ממקומם, מבחינתי הוא איבוד של עוד ערך שעליו מבוססת המדינה, חלק מהערכים שעל בסיסם היא קמה ושממשלות ישראל האחרונות לאט לאט מדירות את רגליהן מהם. הערבות ההדדית, הדאגה לזולת וחלש, התמיכה הקהילתית שהיהודים גאים בה כבר מאות שנים שהיוו את הבסיס לערכים הישראלים.

בשנים האחרונות אנחנו רואים מגמה של הפרטת השירותים החברתיים, פחות דאגה לאזרח הפשוט וכן, יותר דאגה לאזרחים שיש להם. פקידי האוצר ושרי האוצר האחרונים (בראשם ביבי - היוזם, הבונה, המכוון והכל יכול) קיצצו בקצבאות הרווחה, הנכים, הילדים, האבטלה, ובכל דבר שהם יכלו בעצם וזאת בשם הקפיטליזם והשוק החופשי (אולי חוץ מהקיצבאות לאברכים, אבל זה כבר בפוסט אחר לגמרי). הם רק שכחו שישראל הוקמה על בסיס רעיונות יהודיים, והיהודים מאז ומתמיד דאגו לחלשים, אבל כנראה שיש בית בקיסריה או דוקטורט בפילוסופיה וחיים על משכורת ח"כ/שר קצת שוכחים מזה להיות עני. מדינת ישראל איבדה בשנים האחרונות את החמלה, הדאגה וההבנה של הזולת והחלש. מגזרים שלמים  הופשטו מהקצבאות (גם שחלקן לא היו מוצדקות) וזאת רק מפני שלא היה להם את מי שידאג להם. הגיע הזמן שהיושבים על עור הצבי יבינו שהם עלו לשלטון כדי לדאוג לאזרח ולא רק לנצל את מטעמי השלטון. תפקידה של המדינה הוא לדאוג לחלשים, למסכנים, לחולים, לתשושים, לאנשים שזקוקים לעזרה. הרי החזקים ידאגו לעצמם איתה או בלעדיה אבל לחלשים אין אופציה אחרת.